778 מקלטים ציבוריים בטווח 40 קילומטרים מרצועת עזה לא כשירים. כך עולה ממסמך פנימי שהוכן בפיקוד העורף לאחר מבצע “עמוד ענן”, בעקבות בחינת המקלטים שיוצבו בראש סדר העדיפויות לשיפוץ בהתאם לטווח הרקטות מרצועת עזה.
מהמסמך, שהגיע לידי ynet, דורגו במחלקת המיגון של הפיקוד 30 רשויות מקומיות, בהן ערים, מועצות מקומיות ואזוריות, שחלקן ספגו מטחים כבדים במהלך מבצע עמוד ענן. המיפוי חילק את הערים והיישובים שנבחנו לפי שתי דרגות, א’ ו-ב’ (שבה המצב טוב יותר) בהתאם ל”ציון” סיכום שקיבלו, וקבע למעשה את רמת כשירות המקלטים בכל רשות לפי אחוז יחסי של כמות מקלטים לא כשירים ולפי קריטריונים שונים. בין השאר בחנו את פוטנציאל הנזק, כמות ההתרעות לירי על הרשות ורמת פערי המיגון שנמצאו.
מקלט ציבורי בבאר שבע, ב”עמוד ענן”. מקום רביעי ברשימה (צילום: שיר שטיין)
(צילום: שיר שטיין)
כך למשל, בראש הרשימה מדרגה א’, החמורה יותר, נמצאת קריית מלאכי, עיר שבה 23 אלף תושבים אשר ספגה את הפגיעה הקטלנית ביותר במהלך המבצע. 14 מקלטים בעיר מתוך 45 לא נמצאו כשירים, כאשר בשמונה מהם נדרש שיפוץ בעדיפות עליונה.
במקום השני ברשימה נמצאת אחת הערים המאוימות ביותר, אשקלון, אשר בה השקיעה זה מכבר המדינה במיגון. אך בכל הקשור למקלטים ציבוריים נמצאו פערים מדאיגים:מתוך 140 מקלטים, 28 לא כשירים.
באופקים שממוקמת במקום השלישי ברשימה, המצב לא מזהיר: פוטנציאל הנזק לפי פיקוד העורף בעיר גבוה, כשמתוך 88 מקלטים 51 אינם כשירים. בבאר שבע שבמקום הרביעי המצב יחסית טוב יותר: 53 מקלטים לא כשירים מתוך 258. בנתיבות (מקום 9) 28 מתוך 54 מקלטים אינם כשירים, ובקריית גת (מקום 10) 39 מתוך 78 אינם כשירים.
במדרגה ב’, מצב הערים כמו אשדוד (12 לא כשירים מתוך 56), גדרה (9 מ-16), שדרות (כל ה-42 כשירים) ובעומר, להבים ובני עיש (100% כשירים), המצב טוב יותר. אך בעיר הבדואית רהט, שבה מתגוררים 53 אלף תושבים, שלושת המקלטים הציבוריים היחידים אינם כשירים.
בפיקוד העורף כאמור המליצו לתת עדיפות בשיפוץ המקלטים שאינם כשירים בהתאם למצב הרשות ויתר הקריטריונים, ובסך הכול במדרגה הראשונה, 294 מתוך 534 מקלטים לא כשירים (55%), חייבים לעבור שיפוץ בסדר עדיפות ראשון.
במדרגה השנייה, מתוך 244 מקלטים לא כשירים 66 זקוקים לשיפוץ כזה (27%). עמודה מסקרנת ביותר בדו”ח חושפת מי הערים והיישובים המאויימים ביותר בדרום מבחינת התרעות לירי רקטי: מועצה אזורית אשכול וחוף אשקלון מאויימות ברמה הגבוהה ביותר (דרגה 10). בדרגה 8 בעמודה שובצו ערים כמו אשקלון, שדרות ומועצה אזורית שער הנגב. בדרגה 5, גבוהה אף היא, מוצבות באר שבע, אשדוד והמועצות שדות נגב, בני שמעון ומרחבים.
ההגדרה במסמך של פיקוד העורף למקלט שאינו כשיר קובעת כי מדובר “במקלט שאינו מאפשר שהייה כלל מסיבות שונות, כמו הצפה או פגיעה בחלונות או בדלתות, הדף או פגיעות הנדסיות בלתי ניתנות לתיקון, בעיות תברואתיות ועוד”.
כמה זה עולה לנו?
הדו”ח חושף גם את עלויות השיפוץ המוערכות, לפי שלוש רמות: מתארי מלחמה, כולל מוכנות לנשק בלתי קונבנציונלי הכולל מערכות אוורור וסינון, יעלה 200 אלף שקל. לרמת “שהייה ממושכת” הכוללת מרכיבים הכרחיים כגון מיזוג אוויר, אטימה וחשמל שעלותם מוערכת ב-150 אלף שקל, מספיק לשהייה לשבוע ברצף. הרמה השלישית, שעלותה 70 אלף שקל, מתייחסת לשהייה קצרה, וכוללת מרכיבים קריטיים כמו תאורה, שילוט, צביעה, תקינות פתחים ואינסטלציה. רמת השיפוץ המומלצת למקלטים שאינם כשירים לפי הדו”ח היא כשירות לשהייה קצרה.
מקלטים ציבוריים נועדים להעניק מענה מיגוני בעת הישמע אזעקה לתושבים בעיקר בבתים ישנים, שנבנו בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ואינם כוללים ממ”ד, ממ”ק או מקלט בבניין.
גורמים צבאיים אישרו את הנתונים וציינו כי לפי חוק, האחריות בנוגע למקלטים ציבוריים במדינת ישראל נתונה בידי הרשויות המקומיות. מדובר צה”ל נמסר בתגובה: “אין בכוונתנו להתייחס למסמך פנימי המייצג רק חלק מעבודת מטה נרחבת שמבצע פיקוד העורף”.
