וכחות הארגונים J Street ו-BDS גוברת ברחבי הקמפוסים בארה”ב בפרט ובעולם בכלל – מה שמוביל להיחלשות היכולת של סטודנטים יהודיים לשקול בצורה אובייקטיבית את העובדות בסכסוך הישראלי-פלשתיני. איפה ההסברה הישראלית?. “מרכז תקשורת חברתית שדרות” נחלץ לתקן את המעוות.
בסוף מרס 2011 המשטר בעזה ירה לעבר הנגב המערבי יותר מ-200 מתקפות טילים. במקביל, ארגון CAMERA הזמין אותי להרצות בקמפוסים בצפון אמריקה מתוקף תפקידי כמנהל מרכז התקשורת של שדרות ויישובי הנגב המערבי, במטרה להסביר את מהותה של הלוחמה המתמשכת בשדרות ובסביבתה.
זהו סבב ההרצאות השישי שלי ועד כה הרציתי בפני יותר ממאה קמפוסים ברחבי ארה”ב, קנדה, אנגליה, נורבגיה, דרום אפריקה ואוסטרליה. אך זוהי הפעם הראשונה בה נחשפתי לנוכחות ארגון ‘J Street’ בקמפוסים ולפופולריות הרבה לה הוא זוכה בקרב הסטודנטים היהודיים ולניסיונותיו למזער ולשלול את הלגיטימציה לקיומה של ישראל, תוך קבלת עזרה מארגונים אנטי-ישראלים נוספים ברחבי הקמפוסים.
לדוגמה, Sderot Media Center (מרכז תקשורת חברתית שדרות) מקפיד תמיד לבחון את הסכסוך המתמשך נגד ישראל בהקשר של תוכן דבריה ומעשיה של ההנהגה הפלשתינית והתוכן הלימודי הנלמד במחנות אונר”א בעזה. בכל שלב, חלק גדול ומהותי מהתוכן הלימודי במחנות שולל את זכותה של ישראל להתקיים. במקום להתייחס לבעיה הגדולה הזאת, ‘J Street’ מנהל מסע תעמולה ברחבי הקמפוסים, כדי למנוע ולחבל בניסיונותיו של הקונגרס האמריקני לגנות את צורת החינוך הזו שמבטיחה שלעולם לא יהיה פתרון שלום לסכסוך.
נדמה כי ארגון ‘J Street’ אינו מאמין כי תוכן הלימוד של הרשות הפלשתינית (שלא לדבר על חמאס) במחנות אונר”א, שבהם כל ילד פלשתיני לומד שכל האזורים בנגב המערבי הם שטחים כבושים, ולכן יש לתקוף את התושבים היושבים בהם – הוא בעייתי. ילדים פלשתינים לומדים ששמה של שדרות הוא נאג’יד, של אשקלון מאג’דל ושבאר שבע היא ‘באר א-סיבא’ – שמותיהם של הכפרים שישבו באזורים אלו לפני שהליגה הערבית פלשה לשטחה של מדינת ישראל הצעירה בשנת 1948. זהו עיוות היסטורי ולא מדויק שאותו הילדים הפלשתינים לומדים, וארגון ‘J Street’ רוצה שימשיך.
ממש כמו קמפוסי אירופה בשלהי שנות ה-30
‘J Street’ החלו במסע תעמולה אדיר שנועד לעצור את המאמצים לנסות ולשנות את התוכן הלימודי שנלמד בעזה. בתי הספר של הרשות ואונר”א נבנו בכספו של משלם המיסים האמריקני דרך הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי. ‘J Street’ אחראי לכך שכספים אלו עוזרים לשמר את התוכן הנלמד במחנות ועיקרו – לימוד צעירים ערבים שלמדינת ישראל אין זכות להמשיך ולהתקיים.
‘J Street’ הצליח להשיג מידה מסוימת של אמינות באוניברסיטות בזכות הופעתו של ראש סוכנות המודיעין הישראלית לשעבר עמי איילון, אשר נואם בשם ‘J Street’ ברחבי קמפוסים בארה”ב. איילון מציע פתרון פשטני לשלום בישראל, בכך שניתן להגיע לשלום על-ידי פינוי קהילות יהודיות ביהודה ובשומרון, ולאפשר אחיזה ערבית עצמאית בירושלים.
מרכז התקשורת בשדרות צופה איום חדש המגיע מסטודנטים יהודיים בקמפוסים ברחבי העולם בדמותה של BDS (התנועה לעידוד החרם והפליה נגד ישראל – Boycott, Divest, Sanction), אשר תומכת בהחרמת תוצרת ישראלית והחרפת הדה-לגיטימציה הקיימת כלפי ישראל.
בעוד שנוכחותם של הארגונים ‘J Street’ ו-BDS גוברת ברחבי הקמפוס, היכולת של סטודנטים יהודיים לשקול בצורה אובייקטיבית את העובדות נחלשת. כמו שרבים אמרו, קמפוסים בקולג’ים של היום דומים מאוד למקביליהם באירופה בשלהי שנות ה-30. אלה אשר למדו את התקופה הקשה הזו בהיסטוריה היהודית, לא יכולים להימנע מלחשוש לעתיד.
מטר דיווחים כוזבים על אודות הסכסוך
דוגמה נוספת: לפני חודשים ספורים האוניברסיטה של מדינת מישיגן אירחה תוכנית ששמה “I Heart Hamas”. ככל הנראה, הותירה תוכנית זו רושם חזק על סטודנטים רבים באוניברסיטה. בזמן ההרצאה שלי באותה אוניברסיטה, בתמיכת ה-ZOA, אשר עסקה בסבל ובטראומה המתמשכים של ילדי שדרות ויישובי הנגב המערבי אשר חיים תחת התקפה ישירה מידי ארגון החמאס בעזה, סטודנט של ‘J Street’ אמר כי לפי דעתו חמאס פנה לכיוון של טרור בגלל המצור הימי שכפתה ישראל על עזה. לפי דבריו של אותו סטודנט, ישראל היא היחידה האשמה בטרור היוצא מעזה.
האם הסטודנט ההוא מבין את סדר הגודל של האתגרים הביטחוניים עימם צריכה ישראל להתמודד בגבולותיה, אתגרים שאיתם אף מדינה דמוקרטית אחרת בעולם לא צריכה להתמודד?
האם אותו סטודנט קרא את מגילת הזכויות של חמאס, אשר קורא באופן מפורש להריסתה של מדינת ישראל, ולהשמדתם של היהודים שבה ומחוצה לה?
אדם הבא להרצות בקמפוסים ברחבי העולם אינו יכול שלא להרגיש חסר-תקווה ותסכול בניסיונותיו להכניס היגיון אפילו בסטודנטים היהודיים באותם קמפוסים. הניסיונות לגרום לסטודנטים להקשיב בתשומת לב נעשו קשים אף יותר, על-ידי מטר של דיווחים כוזבים, אשר באים מהמדיה של הזרם המרכזי.
מסע הסברה מוצלח לזכות קיום ישראל
אמצעי התקשורת הגדולים בעולם מציגים באופן בלתי פרופורציונלי את סבלם של תושבי עזה ואת משטר החמאס כקטן ומקופח אשר נלחם בגורם גדול ואכזר. וזה עושה רושם שרוב הכתבים והאנליסטים מתמחים בהוצאת דיווחים לא נכונים או לא מדויקים על המצב בעזה.
כמות הדיווחים הבלתי מאוזנים הללו גרמו למצב מעוות, שבו אפילו אלה אשר אמורים להיות בקיאים ומעודכנים בנושא, אינם יודעים ולו את העובדות הפשוטות ביותר בסכסוך בין עזה לישראל. לרוב האנשים אין מושג על המציאות בה במהלך העשור האחרון טילים ורקטות נורו באופן מודע לעבר אוכלוסיה אזרחית.
ולבסוף נגלתה בפניי נקודת אור קטנה במסעי. נערך מסע הסברה מוצלח לזכותה של ישראל בפעם הראשונה באוניברסיטה של “אירווין” בקליפורניה, אחד הקמפוסים האנטי-ישראלים המובהקים ביותר ברחבי הקמפוסים בצפון אמריקה. תוכנית שלקחתי בה חלק פעיל באוניברסיטת “אירווין” (היכן ששגריר ישראל מייקל אורן הוצא מאולם ההרצאות אחרי איומים והפרעות במהלך הביקור), אשר נוצרה על-ידי “The David Project” וקמפוס הילל בעזרתו של ‘Israel Fellow’ איציק ירקוני (אשר עבד ב-Sderot Media Center במשך כשנתיים) ומיקדה את תשומת ליבם של הסטודנטים, ללבטים באופן התגובה לארגונים האנטי-ישראלים שמספרם הולך וגדל וכך גם השפעתם; בתוכנית זו סטודנט למד כיצד יש להגיב למבקריה של ישראל על-ידי הצגת עובדות, ועל-ידי שימוש בכלי התקשורת, כדי לעמוד לדבר מול אלה אשר מאיימים על זכותה של ישראל להתקיים.
מרכז התקשורת בשדרות מתכוון לעשות כל שביכולתו כדי לעזור ולהרחיב פרויקטים כמו זה שבאוניברסיטת “אירווין”. אנו מאמינים שהתפשטות החינוך ומהלך ההסברה יכולים להביא לשינוי גדול ומשמעותי.
