ס
סיקור מיוחד: היום השלישי במקלט.
חמש משפחות, חמישה עשר ילדים ועוד מתנדבים רבים שוהים במקלטים שונים ברחבי שדרות.
בשכונת אתר חרום, השכונה שספגה מספר רב של פגיעות ישירות של רקטות קאסם בבתים, נמצאים כבר שלושה ימים משפחות שלמות וילדים במקלט אחד.
לבנת שאובי ממרכז תקשורת שדרות נפגשה עם דיירי המקלט ומביאה לפניכם את התחושות הקשות, ההתמודדות במציאות הכמעט שגרתית שנכפתה על תושבי שדרות מזה 8 שנים ואת פעילות המתנדבים בעיר המעלה חיוך אופטימי בקרב התושבים.
זה התחיל במוצאי שבת האחרון בהפגזות צה”ל לרצועת עזה. פיצוצים רמים הרעידו את קירות הבתים בשדרות כולה ובייחוד בשכונה המערבית בשדרות, אתר חרום.
למודי שגרה וסבל נכנסו משפחות רבות, קשישים נשים וטף אל המקלטים כדי להסתתר מהמתקפה העתידית של החמאס.
במקלט בשכונת אתר חרום נמצאים כבר שלושה ימים חמש משפחות, 15 ילדים ומתנדבים נוספים שבאו לסייע ולתמוך. זהבה יוחלשת, אם לארבעה ילדים מהקהילה האתיופית בשדרות, שיתפה אותנו בחוויה: “אנחנו כאן כבר שלושה ימים עם ארבעת ילדי. בעלי איש קבע המשרת בג’נין. ההתמודדות לבד קשה יותר, בייחוד שהוא מגיע רק בסופי שבוע. החלטתי להישאר כי זו המציאות שלנו על אף הקושי. אנחנו אוכלים וישנים במקלט, אני הולכת לבית מבשלת ומביאה לכאן. ולקראת הערב אני מוציאה את הילדים אחד אחד להתקלח בבית “. בנוגע לעבודתה במפעל ‘עלית’ היא אומרת:’ עם המצב הביטחוני הלא נורמאלי הזה, כשהנפילות היו גם במקום העבודה החלטתי להישאר כאן במקלט עם ילדי ולתת להם תחושת ביטחון. יש כאן גברים רבים שיצאו לעבוד על אף הקסאמים שנוחתים והנשים נשארו עם הילדים. בעלי בג’נין ומישהו מאיתנו חייב להישאר’.
כידוע, הגנים ובתי הספר סגורים ולכן הפעילות המתקיימת במקלטים הנה בכל שעות היממה.
רות לביא, מנחת קבוצות התמודדות במצבי לחץ של מרכז ‘חוסן’ בשדרות. מרכז שמטרתו לסייע לאוכלוסיה בשעת חרום, הייתה אף היא. רות הפעילה פעילות יצירתית בה נכח בנה של זהבה בן ה 3.
‘ התחושה בשדרות לא קלה, אני מתוקף תפקידי מנסה ליצור שיגרה נורמאלית ומאפשרת לילדים ליצור וליהנות כמו בשגרה רגילה. הפעילויות המתקיימות כאן הן רב גוניות, החל מפעילות יצירה מחומרים שונים ומשחקי חברה לגילאים שונים שהבאתי איתי מהמרכז. מפעמים רבות אני יושבת עם ילד בודד ומשוחחת איתו, מעודדת אותו משתדלת לתת לו תחושת ביטחון’. רות לביא משתפת אותנו גם כאם לשלושה ילדים תושבת שדרות: “כאם לילדים בגילאים בוגרים אני לא חושבת לעזוב. אני נשארת כאן כדי לעזור לכל מי שצריך. אם היו לי ילדים קטנים אולי השיקול היה אחר. מכיוון שהנפילות כאן והדי הפיצוצים לא פשוטים לנו כמבוגרים ובייחוד לילדים קטנים. ‘ את תאיר בן משה, בת 15 וחצי תושבת ירושלים פגשנו גם במקלט. היא הגיע לפני יומיים כדי לעזור. ‘ ההורים שלי לא הסכימו שאגיע לשדרות, הם נורא פחדו. לאחר מסע שכנועים מפרך הם הסכימו. הגעתי לכאן וישנתי יחד עם התושבים במקלט. תחושת השליחות מלווה אותי, הילדים כאן מקסימים ואני נהנית להיות איתם.”
נראה שגם הלילה תישן זהבה וילדיה יחד עם תושבים נוספים במקלט בשכונת אתר חרום, אך כמו שהיא סיכמה את ביקורינו:”אנחנו שמחים על פעולת צה”ל ומברכים אותה. ונישאר כאן עד שיסיימו.”
החוסן של תושבי שדרות ממשיך להיות דוגמא לתושבי המדינה ומחזקת גם את התושבים שהצטרפו זה עתה למערכה.
