מה יותר גרוע? שיפגע בביתך קסאם – או ההתמודדות עם מס רכוש לאחר מכן? תושבי שדרות רבים שביתם ורכושם נפגעו כתוצאה מפעולות טרור, נאלצים להישאר עם קירות פרוצים וחלונות מנופצים במשך חודשים.
שדרות, דצמבר2007,שעות אחה”צ. ההכנות לשבת בבית משפחת ש’ בעיצומן. לפתע נשמעת הזעקת “צבע אדום”. טיל קסאם פגע בדירה הסמוכה והרס את המבנה. הקסאם חדר את גדר האבן בבית משפחת ש’, ונחת בתוך בלון הגז שבחצרם.
לצערנו, שיגרה מעיין זו מלווה יום יום את תושבי שדרות. קשה לאמוד את גובה הנזק בכסף ובטח שקשה לאמוד אותו במילים. אין שום אדם בעולם שיוכל לפצות בעבור העוול המנטאלי הנגרם לתושבים. לעומת זאת, בעבור נזקי הרכוש והבניה, לממשלה כן יש את היכולת לפצות את האזרח הפגוע.
ב 10.9.07 הוארך תוקף ההכרזה על שדרות ויישובי עוטף עזה, כך שהם יוגדרו כיישובי ספר הזכאים לפיצוי לפי חוק מס רכוש עד ליום ה-29.2.08. ישוב ספר, הינו ישוב עימות בפריפריה. שר האוצר הכריז על ישובים אלו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כישוב שתושביו ובעלי העסקים שבו זכאים לפיצויים מהמדינה בשל נזקי מלחמה שנגרמו להם. סעיף 2א לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, קובע כי כספים אשר נאגרו בקופת קרן הפיצויים של מס רכוש, הם כספים של כל אזרח במדינת ישראל ששילם לו, או רכישה שמטרת תשלומיה לשמש לאירועים ואזרחים הנפגעים בפעולות האיבה.
למרות חוק מס רכוש וקרן הפיצויים המגיעים לשדרות, ישנו כשל חמור בהתנהלות הבירוקרטית מצד נציגי מס רכוש בכל הנוגע לאומדן הנזקים המלחמתיים והעקיפים הנגרמים לרכוש ונכסים בעיר שדרות, מתוקף מעמדה כישוב ספר. מעבר למצב הביטחוני המעוות, נאלצים תושבי שדרות חסרי הישע להתעמת מול עיוות בירוקרטי ממשלתי המערים קשיים נוספים על מצבם העגום של התושבים הפגועים.
אומדן נזקי הרכוש והבניה מתבסס על פי סטנדרטים מוכרים מתוך מחירון “דקל”. מחירון דקל הינו מתמחה בתחום ההנדסה האזרחית והבניה. מחיריו נקבעים ע”פ תוצאות מכרזים שהועברו לחברה ע”י משרדים ממשלתיים, רשויות וגופים פרטיים. המחירון כולל מאגר סעיפים בנושאי הנדסה אזרחית, עפר, בטון, אינסטלציה חשמל ומחירי חומרי בניה שונים.
הגברת ע’ אשר ביתה נהרס כתוצאה מנפילת הקסאם, פונתה להתגורר זמנית בכפר הנופש באשקלון.
ע”פ עדותה, המהנדס שהגיע מטעם מס רכוש אמד את הנזק בגובה של 168 אלף ₪, בעוד שהמהנדס הפרטי שאותו שכרה ע’ מטעמה, אמד את אותו הנזק, ע”פ אותו המחירון בסכום של 430 אלף ₪. כלומר: ההפרש בין השמאי מטעם המדינה לשמאי פרטי, שכאמור עובדים על פי אותו מחירון, הוא קרוב ל300,00 ₪!
הנזק הינו אותו הנזק, הסטנדרטים לחישוב הינם אותם הסטנדרטים, ובכל זאת ההבדלים עצומים. עברו כמעט שלושה חודשים מאז ש ע’ הגישה את הצעת המחיר למס רכוש בנוגע לנזק בדירתה, ועדיין לא הושלם ההסדר. בינתיים ע’, אישה מבוגרת צריכה לגור בגפה באשקלון, כי אין לה מקום אחר.
משפחת ש’ ספגה גם היא את נחת זרועם של נציגי מס רכוש, לאחר שקסאם פגע בביתה. עוצמת ההדף של נפילת הקסאם גרמה לכל החזית הקדמית של ביתם להיהרס. השמשות התנפצו והחלונות התרסקו. ש’ מספרת שהייתה צריכה להמתין תשעה ימים תמימים לקבלת פיצויי מס רכוש בכדי שיסדרו לה את השמשות בביתה. תשעה ימים הייתה צריכה להמתין לפיצויים כשחזית ביתה מנופצת וחשופה בימי החורף הקשים. מס רכוש אומנם שילמו על הרס השמשות בחזית הבית, אך לגבי שאר הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מההדף, הסיפור היה כבר הרבה פחות פשוט. המזגן שבביתם נהרס כליל. ע”פ הקבלות, הם רכשו מזגן חדש בסך 3600 ₪. ע”פ הדוחות, מס רכוש שילם פיצויים למשפחת ש’ רק 250 ₪ על בדיקת המזגן. את הפיצויים על קניית המזגן עצמו,הם כבר לעולם לא יקבלו.
שימשת החלון במטבח ביתם גם היא התנפצה עקב נפילת הקסאם, וכל החרסינות והשיש ניזקו כתוצאה מההדף. מס רכוש הכיר בנזק שנגרם לשמשת המטבח והחרסינות, אך בנזק שנגרם לשיש, הם כבר לא היו מוכנים להכיר. כנראה שאומדן הצעת המחיר מטעם המומחה הייתה גבוהה מידי לטעמם – 7000 ₪.
משפחת ש’ מגייסת כיום הרבה כוחות בכדי להגיש ערעור על החלטת קרן הפיצויים מול מר בני דראי, מנהל קרו הפיצויים בדרום.
מקרה נוסף ולא פחות מצער הוא של הגברת י’. י’ הינה אישה מבוגרת ומחלוצי מתיישבי שדרות. “כשהגעתי לכאן היה טוב, לא היה כלום. ועכשיו? כבר שלוש שנים הבית שלי כל הזמן נפגע מקסאמים שונים. ומס רכוש?- כלום! לא מוכנים להכיר בנזקים אפילו.” בשלושת השנים האחרונות, נפלו למרגלות ביתה של י’ שלושה קסאמים שונים. מאז ביתה מנותץ לחלוטין. השמשות פגועות, וכן חלונות הבית. המרזב התנתק ממקומו עקב הדף הנפילה. כל הקונסטרוקציה של התקרה נפגעה כתוצאה מההדף, הרעפים נעקרו ממקומם וכתוצאה מכך, ביתה מוצף בימי החורץ הגשומים. “השארתי את כל הבלגן ככה שמס רכוש יוכלו לראות מה קרה לכל הבית שלי, אפילו השעון הענתיקה שלי נשבר, שכל כך אהבתי. אין לי חלונות, העכברים והחתולים נכנסים. זה חיים זה?” לא איכפת להם. הם אפילו לא מכירים בנזקים. שולחים טופס שהנזק הוא לא כתוצאה מהנפילה של הקסאם.” י’ מראה לי את דוחות מס רכוש משלושת השנים האחרונות ומתייפחת. “ככה נותנים לנו לחיות כמו בעזה. זה חיים זה?”.
ו’, בתה של י’, תושבת שדרות לשעבר, מספרת גם היא על עוגמת הנפש האיומה שנגרמה לה כתוצאה מהתנהלותם של נציגי מס רכוש. ו’ מציגה בפני את כתב התביעה ששלחה לבית המשפט לתביעות קטנות באשקלון.
“סכום הכסף הנתבע: 1349 ₪ + 500 ₪ עוגמת נפש.” נימוקי התביעה (בתמצית): בתאריך ה- 17.1.08 כאשר היה צבע אדום רצתי לתפוס מחסה. בזמן הזה חלף מעליי קסאם, העיף אותי כמה מטרים ונפלתי מההדף. איבדתי את ההכרה, הובלתי באמבולנס למיון ברזילאי. על ראשי היו משקפי שמש ומשקפי ראייה. התעוררתי באמבולנס והבחנתי שהם עפו מעוצמת ההדף. לאחר שפניתי למס רכוש אמרו לי שלא מגיע לי. מאז אני ללא משקפי ראייה ואין ביכולתי לרכוש. אני חייה מקצבה של ביטוח לאומי.”
נימוקי התביעה של ה גברת ו’ ברורים מאוד. היא הציגה את כל המסמכים שאכן מאשרים את נוכחותה באירוע, ועדיין מס רכוש לא מוכנים להכיר בנזקים. “אני לא צריכה כלום מהם.” אומרת ו’, “רק את משקפי הראייה שלי, זה דבר בסיסי. אני לא יכולה לנהוג בלעדיהם. המצחיק הוא שאת אותו פורמט טופס שהם שלחו לאמא שלי, בו כתוב שמס רכוש לא מכיר בנזקים, הם שלחו גם לי, רק שינו בכתב יד את הכתובת. הם כותבים על הטופס “לא שוכנעתי כי הנזק הנתבע הינו ‘נזק מלחמה’ כמשמעו בסעיף 35 לחוק מס רכוש”. וזהו. הם חותמים עליו, ובזה זה נגמר מבחינתם.”
הפיצויים ניתנים לנפגעים ע”פ שרירות ליבם של שמאי מס רכוש. מסתבר שאין אכיפה ממשית של חוק מס רכוש וקרן פיצויים. האם ייתכן שדווקא בעיר שדרות לא מתקיימת ליבת החקיקה של פיצויי נזק מלחמה ונזק עקיף?
את תגובתו של מר בני דראי- מנהל קרן פיצויים דרום, טרם השגתי.