בשלוש השנים האחרונות זרמו מיליארדי דולרים אל הרשות הפלסטינית ולאונר”א.
בשנים האחרונות זרמו מיליארדי דולרים ממאות מדינות וארגונים בינלאומיים לעזה. כמה מהכסף הזה הגיע למעשה אל אזרחים הפלסטינים ושיפר את איכות חייהם וכלכלתם יש עדיין צורך לקבוע הודות לבקרה ומידע מעורפלים.
רק לאחרונה, בעזרת תקשורת בינלאומית שקטה יחסית, הועלו שאלות מצד מנהיגים פוליטיים מובילים, בעיקר מארה”ב, לגבי הדרך בה כספי התרומות יועברו לעזה.
בועידת התורמים במצריים, שאורגנה על ידי נורבגיה ומצריים בתחילת חודש מרץ, יותר מ- 75 תורמים וארגונים בינלאומיים נפגשו כדי להודיע על תמיכתם הכספית בשיקום עזה. התקבלו התחייבויות של מעל 5.2 מיליארד דולרים בועידה זו, להפתעת הרשות הפלסטינית שמראש טענה שדרושים רק 2.8 מיליארד דולרים לבנייה מחדש של עזה.
לאור ההתחייבות האמריקנית ל- 900 מיליון דולרים, ההתחייבות השנייה בגודלה אחרי ערב הסעודית עם 1 מיליארד דולרים בועידה, מזכירת המדינה של ארה”ב, הילרי קלינטון הצהירה שהכספים המיועדים לעזה לא יגיעו אל “הידיים הלא נכונות”.
במלים “הידיים הלא נכונות”, קלינטון התכוונה לחמאס, הקבוצה הפלסטינית המיליטנטית המוסלמית, בעלת השליטה המוחלטת ברצועת עזה. מעל 300 מיליון דולרים מההתחייבות האמריקנית יגיעו לשיקום עזה, בעוד שיתר הכסף, 600 מיליון דולרים יועדו למחמוד עבאס מהרשות הפלסטינית.
(ראה כתבה- מכתב של חברת הקונגרס שלי ברקלי למזכירת המדינה הילארי קלינטון ” עיכוב סיוע עד שחרור גלעד שליט, וירי טילים מעזה יפסק”- (http://sderotmedia.com/bin/content.cgi?ID=412&q=5&s=13
אולם, קיים גורם נוסף של “ידיים לא נכונות” בהקשר זה שבאמצעותו העברת הכספים יכולה להיעשות, ידיים שלא נחשבות לשחקן ניטרלי בקונפליקט הערבי-ישראלי. דובר מחלקת המדינה של ארה”ב, גורדון דוגויג, הצהיר שהתמיכה בעזה תסופק דרך USAID, בתיאום עם סוכנויות האו”ם שיש להניח שיכללו את אונר”א.
אונר”א, ארגון הסעד של האו”ם, שנוסד בשנת 1949 כדי לסייע לפליטים הפלסטינים, הראה העדפה מסוכנת כלפי הטרוריסטים של החמאס.
בשנת 2004, הנציב העליון הקודם של אונר”א, פטר הנסן, גילה לחברת השידור הקנדית שיש להניח שאונר”א מעסיקה חברי ארגון החמאס. “אני בטוח שיש חברי חמאס בין מקבלי השכר באונר”א ואיני רואה זאת כפשע,” הנסן הצהיר באופן מגונה. הוא הוסיף עוד ש”איננו עושים בדיקות פוליטיות ומרחיקים אנשים המצדדים בעמדה אחת לעומת אחרת.”
אונר”א העסיקה טרוריסטים ידועים אחדים, כולל יצרן רקטות בכיר מהג’יהאד האיסלאמי, עוואד אל קיק, שנהרג בהתקפה אווירית של ישראל במאי 2008. אל-קיק היה מנהל ומדריך מדעי בבית הספר של אונר”א ברפיח, עזה. טרוריסט אחר, שר הפנים של החמאס וראש הזרוע הביצועית, סעיד סיאם, היה מורה במשך למעלה משני עשורים בבתי הספר של אונר”א.
רשת פוקס ניוז דווחה לאחרונה שאונר”א לא שואלת את עובדיה אם הם חברים או קשורים בארגון טרור כמו החמאס או הג’יהאד האיסלמי.
אונר”א גם לא מציעה מיון רשמי כדי להבטיח שעובדיה אינם קשורים לארגוני טרור.
במהלך מבצע “עופרת יצוקה”, פקידי אונר”א האשימו את ישראל בירי לתוך בית ספר של אונר”א, והרג של תריסרי אזרחים פלסטינים שחיפשו מקלט. ישראל ענתה שמשגרי טילים פלסטינים הממוקמים ליד בית הספר, ירו פצצות מרגמה לעבר חיילי צה”ל, מה שגרר את תגובת הצבא. מאוחר יותר, נציג האו”ם, מקסוול גיילורד, שינה את גרסת האו”ם וטען שהירי והפגיעות גרו למעשה מחוץ לבית הספר. אך הנזק התקשורתי לישראל כבר נעשה.
ג’ונתן הלוי, לשעבר קצין מודיעין של צה”ל שמתמחה בארגוני טרור פלסטינים, סיפר לאחרונה לרשת פוקס ניוז שהוא מעריך ש- 60 אחוזים מהמחבלים המתאבדים למדו בבתי הספר של אונר”א. ספרי הלימוד של אונר”א בעבר הכחישו באופן בוטה את הקשר היהודי לישראל והיו מלאים בהערות אנטישמיות.
בכל מקרה, ארצות הברית נשארת נותנת החסות הגדולה ביותר של אונר”א, ומספקת לארגון מעל 75% מתקציבה הבסיסי, לדברי היועץ המשפטי הבכיר לשעבר של אונר”א, ג’יימס לינדסי. לינדסי, ששירת כעורך דין מטעם משרד המשפטים של ארה”ב במשך עשרים שנה, טוען בפרסום שלו עבור המכון למדיניות במזרח התיכון של וושינגטון, שיצא לאור ב- 29 לינואר, שאונר”א מספקת שירותים לאנשים שאינם זקוקים להם למעשה.
כמעט 2 מיליון פליטים פלסטינים בירדן הנם בעלי אזרחות ירדנית והם זכאים לשירותים הממשלתיים באופן מלא, אך הם ממשיכים לקבל סיוע מאונר”א מכיוון שהארגון מחשיב אותם כפליטים, על פי הדיווח של לינדסי.
מיכאל דנבי, מחוקק ותיק בפרלמנט האוסטרלי, גם הן האשים את אונר”א בהיותר “מושחתת באופן מחפיר”. מאז 2007, אוסטרליה סיפקה 30 מיליון דולרים של מימון עבור הפלסטינים באמצעות ארגון אונר”א, שדנבי האשים בהעברת כספים ל”רכישת נשק, פעילות טרור, הסתה אנטי-ישראלית וגם לכיסי המנהיגות של הרשות הפלסטינית.”
“זוהי בגידה בנדיבות [של האוסטרלים] כשהכסף הזה מבוזבז, נגנב או מוצא עבור טילים, רובים וטרור”, דנבי אמר לפני חודש, ב- 26 לפברואר לפרלמנט האוסטרלי.
מדינות נוספות תורמות באופן פעיל למען עזה, כולל צרפת שאירחה ועידת תורמים בפריז למען נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס בדצמבר 2007. הועידה אספה מעל 7.4 מיליארד דולרים עבור סיוע פלסטיני (למשך תקופה של שלוש שנים: 2008 – 2010) מיותר מ- 90 מדינות וארגונים בינלאומיים שהשתתפו בה. במהלך 2008, מעל 3 מיליארד דולרים מתוך ההתחייבויות שהושגו בועידה חולקו ברשות הפלסטינית.
אך זה עוד לא הכל. עד אמצע ינואר 2009, תחנות טלביזיה ברחבי העולם הערבי אספו למעלה מחצי מיליארד דולרים ב’טלתרום’ למען עזה, לדברי ג’והן אריקסון, דובר מטעם האו”ם.
כשרצועת עזה חוברת לכסף, תורמים ומנהיגים בעולם חייבים לשאול את השאלה הבאה: מי יפקח על העברת הכספים הללו ויהיה אחראי שאלה באמת ישמשו לשיקום עזה ולא לשיקום תשתיות הטרור של החמאס?
