אמירות מעין ‘שטחים פתוחים’, ‘לא נגרם נזק’ הם חלק בלתי נפרד מהשגרה היומיומית של תושבי שדרות. אך מה קורה כשאכן יש פגועים בנפש והרוגים? משפחת אבוקסיס איבדה לפני 4 שנים את ביתם אלה ז”ל. אלה בת ה 17 הייתה בדרכה חזרה מסניף בנ”ע במוצאי שבת כשנשמעה אזעקת “צבע אדום”. היא סוככה על תמיר אחיה כשהקסאם התפוצץ בסמוך אליהם ובכך נתנה לו את חייו. היא נפצעה אנושות ונפטרה כעבור שבוע.
השבוע ביום חמישי 05/05/2009 תתקיים אזכרה לזיכרה ב’משכן אלה’ שהוקם לזכרה.
לבנת שאובי, ממרכז תקשורת שדרות פגשה את הוריה, את יונתן וסימה ושמעה מהם על ביתם. על קווי אופי בולטים, סיפורים אנושיים מלאי עוצמה ועל מעשי הגבורה האחרון..
מה שלא הביא את הנשיא שמעון פרס לשדרות הביא המקרה של אלה. לאחר התבטאויותיו בכלי התקשורת לפני כשנתיים במשפט ששודר שוב ושוב ‘קסאם שמאסם’ התקשר אליו אביה של אלה ז”ל ואמר לו שזו בושה שהוא לועג לתושבי שדרות. שמעון פרס שעדיין לא היה נשיא השיב שראש העיר לא מעוניין שהוא יגיע. אביה של אלה השיב על כך ששדרות אינה מבצר של אף ראש עיר והוא מוזמן לבקר. לאחר בחירתו של שמעון פרס לנשיא מדינת ישראל, הגיע לביקור בשדרות בפעם הראשונה. שם הציג בפניו ראש העיר את יונתן, אביה של אלה. הנשיא התפעל מסיפורו של האב והזכיר לו את שיחתם.
את סיפור חייה של אלה ז”ל ואת סיפור הגבורה האחרון מרבה האב יונתן לספר. “משכן אלה” הוקם לזכרה בסיועו של מפעל הפיס ומכיל בתוכו חדר הנצחה. על קירות החדר תלויים תמונות רבות של אלה מתקופות שונות בחייה, החל מהיותה ילדה קטנה ועד לשנות נערותה המאוחרות. בחדר זה ישנם עבודות שונות שהכינה אלה בשנות לימודיה בבית הספר היסודי מדעים אלון ובאולפנת צביה בשדות נגב. בחדר ניתן לעלעל בחומרים ואף לצפות בסרטון קצר המתעד את רגעי פציעתה והקמת ‘משכן אלה’ לזכרה.
במשכן אלה מתקיימים מפגשים רבים בנושאים חברתיים והוא פעיל מאוד. קבוצות רבות מגיעות מכל קצוות הארץ והעולם כדי לשמוע את סיפור הגבורה ועל האישיות יוצאת דופן שאיננה.
בשיחה עם האם, סימה, נחשפה דמות אצילית, מיוחדת במינה: ‘ כשאלה רצתה להתקבל לאולפנה היא הגיעה לראיון. לאחר מספר דקות שיחה אמר לה המנהל שהיא יכולה ללכת לכתה, שהיא התקבלה. אלה התקבלה בלי מבחנים, ההתרשמות שלו מהאישיות והרצון ללמידה לא השאיר מקום של ספק שהיא מתאימה ואין צורך בבחינה.’ מקרה נוסף משחזרת סימה, על יחסי החברות של אלה. פעמים רבות הייתה משתפת את סימה ביחסים בינה לבין חברותיה. לא פעם אחת החברות הייתה פוגעת או מעליבה. סימה ביקשה מאלה פעמים רבות להתערב לטובתה ולהסביר לחברות שאין זו הדרך. אלה לא הסכימה לכך מתוך טענה שלכל אחד יש דרך להביע את כעסו ואין היא מחנכת. כל אחד דואג לצמיחה האישית שלו ואין זה תפקידה להעיר’.
מעשה הגבורה של אלה זעזע את המדינה כולה. מעשה של נערה מתבגרת ששועטת על אחיה ומגנה עליו ולא נותנת דעתה על חייה. ברגעים בהם הפחד זז הצידה, ורק המסירות והדאגה לאח הצעיר עומדים בראש מעייניה. אלה הגיבה באופן בו אנו מכירים את סיפורי הגבורה אותם אי אפשר לשכוח. מאז המקרה נסעה משפחת אבקסיס להתארח במקומות שונים בארץ ובעולם. ובכל מקום אליו הם מגיעים הם נתקלים באנשים ששמעו את הסיפור ומביעים הזדהות עם הכאב ועם מעשה הגבורה האמיץ כ”כ “הגענו לאיטליה ותמיר התלווה לבן המשפחה. הם הלכו יחד לסניף, שם הציג אותו המארח לכלל חבריו והם מיד החלו לספר לתמיר את סיפור הגבורה בפרטי פרטיו. גם בשוויץ התארחנו בבית מלון, ביתו של מנהל המלון פנתה אלינו ואמרה שאנחנו מוכרים לה, השבנו שאנו תושבי שדרות שאיבדנו בת. היא מיד נזכרה ראתה אותנו באחת הכתבות על אלה ז”ל’ מספר יונתן.
בשבוע כואב זה, מתקיימת אזכרה לזכרה במלאת 4 שנים למותה. בני המשפחה משחזרים שוב ושוב את הדברים הרבים שעשתה אלה בזמן כה מועט במשך 17 שנים. את היכולת לבצע מספר דברים בו זמנית כאילו ידעה שלא יהיה לה יותר מידי זמן להספיק כל מה שתכננה. חדרה של אלה נותר כשהיה מיום שבת אחה”צ אותו עזבה אלה אל סניף בני עקיבא, אל מותה. אותם מצעים, אותם תמונות, אותו ארון בגדים, אותו הריח אליו מתגעגעים כבר ארבע שנים. האם סימה לא נכנסה לחדר הזה מאז המקרה, הקושי להתמודד עם האובדן קשה ביותר וכמעט בלתי אפשרי. גם השנה יגיעו קרובי משפחה וחברות, בוגרי הסניף ואנשים שהכירו להשתתף באזכרה. לזכרה מתכננים להתארגן מספר חברים ולקיים מפגש חודשי לזכרה, מפגש בו ינציחו את שמה לא רק במקום אלה גם במעשים. גם סניף בנ”ע יעבור בקרוב למשכן אלה. המקום בו הקדימה אלה את מיטב זמנה וממנו לא שבה.
יהי זכרה ברוך
