בהיותו האזור היחיד בעולם, היכן שירי טילים מתבצע ומאיים על אוכלוסיה אזרחית, הצגת הסיפור האנושי של שדרות, ישראל והנגב המערבי, ייראה כבלתי מזיק. לאנשים בדרום ישראל יש סיפור ייחודי להשמיע להביע ולשתף.
לאחר ביקורי מחוף אל חוף בקמפוסים הפזורים בקנדה, ביקור שנמשך 13 ימים וארגן ארגון ‘הלל קנדה’ והמועצה הקנדית למען ישראל (CIJA), מצאתי ששדרות חייבת להילחם על הלגיטימציה לחיים בביטחון ובשלום במדינת ישראל.
מטרת הסיור הנוכחי, הייתה לאזן את האפטר- אפקט התקשורתי של ‘מלחמת עזה’, בדיוק לאחר שנה לסוף המבצע הצבאי ‘עופרת יצוקה’ שנמשך21 יום ברצועת עזה.
האתגר בקמפוסים הקנדים, היה להצדיק את עצם קיומה של העיר שדרות.
ניתן היה להבחין זאת בכתבה שקראתי שהתפרסמה בעיתון הסטודנטיאלי של ווינאפקג הנכתב על ידי עיתונאי פלסטיני-קנדי, סטודנט לדוקטורט בסוציולוגיה. הסטודנט, תקף את אמינותה של סטודנטית יהודייה שביקרה בשדרות וכתבה על חווית הביקור שלה בעיר שכללה אזעקת ‘צבע אדום’ וריצה בת 15 שניות לתפיסת מחסה כדי להתגונן מהקאסם שעושה דרכו בשמי העיר במטרה לפגוע. העיתונאי/ סטודנט התייחס לעיר שדרות הנמצאת תחת אש זו השנה התשיעית ברציפות:
” ‘שדרות’ היא בעצם התנחלות הנמצאת על אדמה פלסטינאית: נאג’יד, שטח כבוש בלתי חוקי הנגנב מהפלסטינים. זוהי עיירה שנוצרה על אפר של כפר פלסטיני מושחת אשר טוהר אתנית ” הוא ממשיך בדבריו ופונה לסטודנטית : “את רוצה לדבר על ‘טרור’? הפלסטינאים מהכפר נאג’יד סולקו מביתם ב13 למאי, 1948 בידי כוחות ישראליים לפני שישראל הוכרה כמדינה”.
סטודנט משכיל, אשר נולד בקנדה, עם שייכות פלסטינית, קורא לעיר הישראלית שדרות, התנחלות בלתי חוקית, אשר נבנתה על חורבות כפר ערבי שננטש בתקופת מלחמת העצמאות בשנת ד1948.
אותו סטודנט, אינו מכיר בעובדה ההיסטורית, שבזמן ששדרות הוקמה בין השנים 51′-53′, היהודים שהתיישבו בה, היו מתוך 850,000 יהודים מהקהילות היהודיות שסולקו בהמוניהם ממדינות ערב במזרח התיכון. באותה תקופה של מלחמת 48′, היו כ-670,000 פליטים פלסטינים ערבים, אשר עזבו או הועזבו מביתם.
הסטודנט הפלסטיני-קנדי אינו היחיד שמצדיק את אלפי התקפות הטרור על שדרות ודרום מדינת ישראל.
כתב BBC ראיין אותי במשרדי Sderot Media Center, הוא ניסה למצוא תירוץ או הסבר הגיוני להצדקת ירי אש רקטות לעבר אוכלוסיה אזרחיתושאל “אתה יודע למה שדרות נמצאת תחת ירי רקטות? מכיוון שהיה כאן פעם כפר ערבי בשם נאג’יד”
אירוני הדבר, שרוב רובם של הישראלים/יהודים אינם יודעים שהפלסטינים והנהגתם מגדירים את שדרות כ ‘התנחלות’ בלתי חוקית. שדרות נחשבת עיר הנמצאת בריבונותה של מדינת ישראל והיא מוגדרת כך על פי החוק הבין-לאומי וללא עוררין.
ומתוך כך, השאלה הראשונה אותה אני שואל את הקהל הסטודנטיאלי בזמן הרצאה היא : “אם העיר שדרות נחשבת התנחלות, ובאמת, 3 ק”מ צפונית מערבית ממנה שוכנים חורבות הכפר הערבי נאג’יד, היכן שהפלסטינים מציינים אוכלוסיה של 30 משפחות, אשר חיות וגרות היום במחנות פליטים של האו”ם בעזה, מהי ההצדקה שלי, או של יהודים לחיות בשדרות, או בכול מקום אחר בישראל? “
האתגר האמיתי היום הוא קודם כול לשאול את השאלות הבסיסיות הללו: כיהודים וכישראלים מהם זכויותינו לחיות היום במדינה, בארץ המולדת? האם יש לנו בכלל זכויות כאלו?
בצורה הזאת ניתן ‘לעבור מסך’ ולהציג את הפרספקטיבה הישראלית למוסלמים, לפרו-פלסטינאים, למבקרי ישראל ולתקשורת הבין-לאומית. בשאילת שאלות בסיסיות אלו, אנו מכריחים את כולם להבחין שישראל הינה המדינה העצמאית היחידה בעולם אשר לגיטימיות הלאום שלה מוטלת בספק.
חורבות הכפר הערבי נג’יד
צילום מתוך:http://www.
ההנהגה הפלסטינית איננה מכירה בקיומה של העיר שדרות בראשות מדינה יהודית עצמאית, גם לא כאשר רוב הישראלים/יהודים קיבלו את פתרון שתי המדינות לשני עמים.
סטודנט פלסטיני-קנדי נוסף ביטא עצמו בזמן הרצאה שהעברתי באוניברסיטת קרלטון באוטוווה, כבדרך אגב: “אתם היהודים חלמתם לחזור לארץ מולדתכם לאחר 2,000 שנה… למה נראה לך שאנחנו נפסיק ללמד את ילדינו לחלום יום אחד לחזור לביתנו בעל-מאג’דל(אשקלון) רק לפני 60 שנה?”
במילים אחרות, שוב, סטודנטים פלסטינים-קנדים, שנולדו בקנדה, גרים בנוחות של חו”ל, רואים את שדרות כהתנחלות בלתי חוקית ולא מכירים במדינה היהודית של ישראל ולא מכירים בעצם קיומי כישראלי, אז האם פלסטיני שגדל במחנה פליטים של האו”ם, אשר לא קיבל שום פתרון או תקווה ב60 שנים האחרונות( למרות שהאו”ם שיקם למעלה מ50 מיליון פליטים ברחבי העולם מאז מלחמת העולם השנייה) יכיר פתאום את עצם קיומי כישראלי?
החינוך הפלסטיני מתמקד על הכנת הפלסטינים ל ‘זכות השיבה’, לבתים ולכפרים מ1948 בישראל, בתים וכפרים שהיו סביב לשדרות, אשקלון, אשדוד ובאר שבע- ערים ישראליות שנמצאות כולם, כדרך אגב, תחת התקפות טרור ואיום מתמיד של אש טילים.
“אז מה הפתרון שלך למציאות הזאת?” שאלו סטודנטים בכול קמפוס שביקרתי. ומתוך מאות ההרצאות שקיימתי בשלוש שנים האחרונות, אני תמיד עונה: “אני לא כאן כדי לתת לכם פתרון, אני כאן כדי להסביר את הבעיה”
התשובה לשאלה הגיונית זו, היא שאולי באמת אין פתרון מיידי ובכול זאת אל לנו למנוע מאיתנו להציג לסטודנטים את החיים המאתגרים בישראל, ובמקרה של שדרות- מציאות ייחודית וניסית של מציאות טילים לא נורמטיבית, שהפכה לשגרת יום בישראל, מקום שאוכלוסיה אזרחית מהווה מטרה לרקטות, והיכן שיורי הרקטות תופסים מחסה בחסות אוכלוסיה אזרחית, בצידה השני של הגדר.
האם מציאות הטרור הזו, יכולה לבוא לידי ביטוי ב5 שניות רייטינג בשגרת החדשות היומית בישראל ב4 שנים האחרונות? “שני קסאמים נפלו בשטח פתוח ליד שדרות, איש לא נפגע ולא נגרם נזק”
5 שניות של מבזקי החדשות היומיות הללו, התאגדו ל311 התקפות, הכוללות כ-20 סוגים של רקטות, טילים איראניים ומרגמות שנורו מעזה לכיוון דרום ישראל, מאז סוף הלחימה בעזה, שהסתיימה ב18 לינואר 2009.
אם הדברים באמת היו מובנים לנו- על זכויותינו כאן לחיות בשלום ובביטחון כיהודים וכישראלים, לא הייתי מוצא את עצמי נותן עדות בפני השופט היהודי ריצ’ארד גולדסטון בוועדת האו”ם בג’נבה.
במשך 30 דקות שקיבלתי, העדתי בפני הוועדה את מציאות הירי שנמשכה אז 8 שנים ואז סיימתי את דבריי בהרמת שני ידי, באמרי: “אין לי מספיק אצבעות על ידי, לספור את מספר הפעמים שרקטות התפוצצו 10 מטרים בלבד מגן מלא בילדים… למה אנחנו צריכים לחכות עד שגן ילדים או כיתה תיפגע מפגיעה ישירה של טיל, על מנת שאנחנו,ישראל, נוכל לקבל את ההכרה והסימפטיה הבין-לאומית לעשות מה שנכון ולהגן על התושבים שלנו?” השאלה הזאת כוונה לחברי השופטים בוועדת גולדסטון, שנענתה בשתיקה רועמת.
הגיע הזמן להעלות את השאלות הבסיסיות הללו בקרב הסטודנטים באוניברסיטאות ברחבי העולם ולספק להם תשובות מספקות ומדויקות על מנת שהם יוכלו לעמוד על שלהם ולצד ישראל כתומכים גאים של מדינת ישראל.
כאשר אנו מייצרים מודעות גלובלית, אנו מקדמים שלום אמיתי ללא נתינת פתרונות עכשוויים ומכריחים את דעת קהל העולמית להכרת המכשולים האמיתיים של השלום, כאשר הראשון הוא המשך סירוב מדינות ערב בעולם להכיר את הלגיטימציה של שדרות ושל ישראל כאחת משכנותיה.
נעם בדין- צלם עיתונות, מרצה, מנהל ומייסד את מרכז תקשורת חברתית שדרות; במסגרת תפקידו הוא מתדרך דיפלומטים, שגרירים, עיתונאים זרים וסטודנטים מרחבי העולם www.sderotmedia.com
